ואן קול נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה למתן פטור מאגרה. בבקשתו טוען החייב כי יש לפטור אותו מתשלום האגרה מחמת היעדר יכולת כלכלית לשלם את סכום האגרה.

2. לעניין בקשה לפטור מאגרה נקבע בת"א 35275-10-10 טארק ואח' נ' מדינת ישראל (מחוזי ירושלים):

"ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (בג"צ 6490/04 צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פד נט 3, 742 (2005)). מחד, התקנות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. (בשג"צ 5353/03 אהוד קריב נ' שירות התעסוקה, טרם פורסם, [פורסם בנבו], ע"א 9348/00 נחום קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע, טרם פורסם, [פורסם בנבו]). מנגד, מנגנון זה איננו עקרון פיסקאלי בלבד, אלא הוא בא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם, כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח בהליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי: הקופה הציבורית והצד שכנגד. אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פד נט (4) 722,721 (2005), בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, פורסם בנבו, 7.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, פורסם בנבו, 11.5.2011). ברי, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, פד נא 3, 629,577 (1997), רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, פורסם בנבו, 21.9.2010).

וכן נקבע:

" פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 17.1.2007)."

ועוד נקבע:

"נוסף על יסוד העדר יכולת כלכלית, על ההליך לגלות עילה. תכליתה של דרישה זו, מלמדת כי התקנות ביקשו למנוע, ככל שניתן, מצב בו אי תשלום האגרה, בשל חוסר יכולת כלכלית, יהווה צינור דרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי סרק שאין בהם ממש, תוך בזבוז משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים שלא לצורך.... יש לזכור, כי בשורה של החלטות נקבע, כי מקום בו נמצא כי סיכויי ההליך "קלושים", לא יינתן פטור מאגרה (רע"א 6023/99 דרור רות נ' אביבה רישפון, טרם פורסם, [פורסם בנבו])."

3. אם כן, תנאי למתן פטור הינו קיומם של שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית וסיכויי ההליך. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, סבורני כי סיכויי התביעה קלושים. על כן, משלא התקיים אחד מן התנאים האמורים לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: